פסק-דין בתיק ת"ק 24600-09-12

פתח דבר

1.                   בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקשו התובעים, לחייב את הנתבעת, בתשלום הסך של 8,346 ש"ח, בגין הנזק שנגרם לארונות המטבח בדירתה, כתוצאה מהצפת מים. 

2.                   לטענת התובעים, התובעת 1 ביטחה את תכולת הדירה בפוליסה אצל הנתבעת, ולאחר שאירע נזק לארונות המטבח פנו אל הנתבעת לפיצוים בגין הנזקים הנ"ל, נענו בשלילה, בטענה להעדר כיסוי ביטוחי בפוליסה.    

3.                   מנגד , מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף. לטענתה, בהתאם לפוליסה אותה רכשו התובעים, הביטוח מכסה את התכולה בלבד, ולא את המבנה וצמודיו.

4.                   הוסיפה הנתבעת וטענה כי, ארונות המטבח אינם נחשבים כחלק מן התכולה, מאחר ואינם מוצאים מן הדירה במעבר לדירה חדשה, אלא הינם בבחינת חלקים של הדירה המחוברים אליה חיבור של קבע.  

5.                   עוד טענה הנתבעת כי, ככל ומבקשים לכלול בכיסוי הביטוחי צמודי מבנה, דוגמת ארונות מטבח, יש לציין זאת מפורשות בפוליסה, כאשר עסקינן בארונות המחוברים בחיבור של קבע למבנה, והותקן עליהם גם שיש.

6.                   הנתבעת מבקשת להורות על דחיית התביעה.

דיון והכרעה

7.                   בדיון בפניי חזרו הצדדים על טיעוניהם. ממשמע הצדדים אין מחלוקת בינם כי הביטוח אותו רכשה התובעת 1 הינו ביטוח תכולה ולא ביטוח דירה (עמ' 1 ש' 23) (עמ' 2 ש'4).

8.                   לצורך הכרעה בענייננו אתייחס בקצה המזלג להוראות פוליסת הביטוח, הרלוונטיות למחלוקת עסקינן. בסעיף ההגדרות של פוליסת הביטוח (נ/1), צוין לעניין הגדרת "דירה" ו- "תכולה" כלהלן:

"6. הדירה - המבנה של דירת המבוטח או הבית המפורטים ברשימה, מרפסות, צנרת ומתקני ביוב ואינסטלציה, מתקני הסקה, דודים, מערכות סולריות ומתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה, שערים, גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה וכל החלקים הקבועים של הדירה או מחוברים אליה חיבור קבע, אך לא חלקי הדירה המשמשים לעסק בלבד, למעט אם נרשם אחרת ברשימה. אם הדירה מצויה בבית משותף, אזי כוללת הדירה גם את חלקו של המבוטח ברכוש המשותף של הבית המשותף וכן הצמדות מיוחדות שיש לדירה".

"8. התכולה - כל דבר וחפץ הנמצא בתוך מבנה הדירה, למעט אלה הנמצאים בגינה, בחדר המדרגות, על גדרות או על דרכים מרוצפות, והינם בבעלותם, בחזקתם או באחריותם של המבוטח או של בני משפחתו".

9.                   הגדרת דירה בפוליסה הנ"ל, מונה רשימה של פריטים, ללא ציון ארונות המטבח כחלק מפריטים אלו, אף אם אין רשימה זו בגדר רשימה סגורה, ככל ונכללו "חלקים קבועים של הדירה או מחוברים אליה דרך קבע". יחד עם זאת, אין ספק כי ארונות המטבח הינם בבחינת חפץ הנמצא בתוך מבנה הדירה, אשר הינו בבעלותה ו/או חזקתה של המבוטחת.

10.               השאלה הדרושה לענייננו אם כן, האם ארונות המטבח בתוך הדירה, שנמצאים בבעלותם או בשליטתם של התובעים, הינם בבחינת "חלקים המחוברים דרך קבע", שאין הנתבעת זכאית לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם להם?    

11.               בחקירתה בפניי, ציינה התובעת 1 כי את ארונות המטבח הרכיבה בעצמה על מנת שתוכל לפרק ולקחת מתי שתחפוץ (עמ' 1 ש' 19, עמ' 1 ש' 27-28, עמ' 2 ש' 25-26). טענתה זו התיישבה עם מכתבה לתובעת מיום 01.08.12, לפיו מצהירה התובעת כי תכולת הדירה כולל ארונות מטבח ושטיחים, שייכים לה והורכבו על ידה.

12.               גרסתה של התובעת כפי שבאה בעדותה בפניי, וכן במסמכים שהציגה, לפיהם ארונות המטבח הורכבו בדירה על ידה, לא נסתרו בחקירתה הנגדית על ידי הנתבעת. מנגד, טענתה של הנתבעת כי עסקינן בארונות מטבח המחוברים חיבור של קבע, ועל כן חלים עליהם ההגדרות של ביטוח דירה, לא הוכחו על ידה. איני מקבלת את טענתה של הנתבעת לפיה דין ארונות המטבח כדין קיר חלון או דלת (עמ' 2 ש' 20).

13.               בהעדר הגדרה מפורטת בפוליסה לפיה ארונות המטבח נחשבות כחלק ממבנה הדירה, כאשר מנגד, עדותה של התובעת 1 לפיה ביצעה בעצמה הרכבת ארונות אלו במטבח בדירתה השכורה, וכי ארונות אלו ניתנות לפירוק והובלה, ועדותה לא נשללה על ידי הנתבעת, אני קובעת כי ארונות המטבח הינן פריט מתכולת הדירה, שעל הנתבעת לפצות את התובעים בנזק שנגרם להם.   

14.               זה המקום לציין כי כלל ידוע אשר נקבע בפסיקה הינו "כלל הפירוש נגד הנסח". על פי כלל זה במקרה של דו משמעות, יש לפרש את החוזה האחיד, לרעת הצד שניסח אותו. שאלת המפתח שבפני בית המשפט הינה אם החוזה דו משמעי. במקרים אחדים נקבע כי הכלל חל כאשר הטקסט אינו חד משמעי, ובמקרים אחרים נאמר כי יחול במצב של ספק או כאשר הטקסט ניתן לכמה פירושים סבירים.

15.               עם התפתחות הפסיקה, נקבע כי מדובר בחזקה פרשנית לפיה תכליתו של חוזה אחיד "הינה כזו שהתוצאה שתושג תהא נגד האינטרס של בעל השליטה על הטקסט (הספק) ולמען האינטרסים של הצד הנשלט (הלקוח)" (רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען פ"ד נב(4) 145, 159).